תקשורת עם המשפחה בחיים המודרניים / אלונה אורן
אנחנו עדים היום לדור של סבים וסבתות מזן חדש. לא עוד סבתא כפופה ולבנת שיער ולא סבא עם שלייקעס ומקל הליכה. הסבים היום נראים ומרגישים צעירים יותר, רובם עדיין פעילים בשוק העבודה, וגם אלו שלא – מנהלים יומן עמוס פעילות. הם טכנולוגיים, עושים ספורט, מטיילים בעולם, לומדים ו… מורדים בסמלים ובנורמות של הוריהם.
הורות ממוצעת היום נמשכת כ-50 שנים. המון שנים, במונחי חיים. הילדים, שמתחילים הכל קצת מאוחר, מנסים להחזיק את כל הכדורים בו זמנית באוויר: בניית קריירה, גידול ילדים וניסיון לשרוד את היום-יום.
ההורים שלהם, בעצמם באמצע החיים, מנסים למצוא את שביל הזהב בין אספקת שירותים ל”גוזלים” שמתקשים להתנתק מהקן ובין הגשמת חלומות שנדחקו הצידה באינטנסיביות של החיים ונדחו ל”יום אחד” שמעולם לא הגיע. ופתאום – נכדים. “הריבית על ההשקעה”. הפרס על ששרדתם את גיל ההתבגרות של הילדים – זה שנגמר, בשעה טובה, בגיל 30…
הבנים מבקשים עזרה בתחומים רבים, ולעיתים נראה שאין הערכה לנתינה, רק תלונות על חדירה לפרטיות ועל ביקורת. המבוגרים נקרעים בין לתת לדור הבא לבין לאפשר לעצמם קצת מנוחה והנאה.
כמו תמיד, ציפיות אצל שני הדורות לא תמיד מתואמות, ואכזבה, תסכול ומתחים מתחילים להסתנן ליחסים.
איך מגשרים על הפערים לטובת היחסים?
הנה כמה עצות לדור המבוגר שעשויות להקל על התקשורת וההתנהלות של כולם.
מה “מתאים לי” – ברור עצמי
ראשית, כדאי שתבדקו עם עצמכם איזה סבא או סבתא אתם רוצים ויכולים להיות. הורה או סבא טוב, מתחיל באדם שטוב לו. כמה תרצו להיות מעורבים בחיי הנכדים? כמה זמן תבלו איתם? אילו תפקידים תסכימו למלא? ובעיקר, כמה תוכלו לתרום בתחושה טובה מבלי שתרגישו שאתם מוותרים על עצמכם או שעברתם את הגבול שלכם?
למשל: אם לא נח לכם לשמור על הילדים בבית שלכם, שכבר לא מותאם להשתוללויות, אולי אתם מוכנים לשמור בערב על הנכדים בביתם ולאפשר לזוג לצאת לאוורור.
חשוב שתקחו בחשבון את הצרכים של הילדים והנכדים בצד הצרכים והרצונות שלכם.
אנחנו לא שקופים – חשיבות תאום הציפיות
בשלב הבא, הזמינו את הורי הנכדים לשיחת מבוגרים, בזמן ובאוירה מתאימים לכולם. תאום הציפיות חשוב כדי ששני הצדדים ירגישו בנח. לקשר בין המבוגרים השפעה ישירה על הקשר עם הנכדים.
שוחחו בפתיחות ובישירות על הצרכים והרצונות שלהם מכם ועל המוכנות והגבולות שלכם.
אתם מעוניינים להפגש עם המשפחה בשבתות, והם מעדיפים לטייל עם חברים? בדקו איך אפשר להתחשב בשני הצדדים.
לגיטימי לומר שיש תכניות אחרות או שאינכם מסוגלים לתת בדרך שהתבקשתם ולהציע חלופות, למשל, אני לא אוכל לשמור באופן קבוע יום בשבוע, אבל אוכל לעזור לכם לממן עזרה. סבאות טובה אינה ויתור על צרכים אישיים אלא חשיבה על טובת הנכדים והיחסים.
“עם גישה כזאת, אין פלא שלילדים אין גבול” – אפשרו לילדיכם לטעות.
אי אפשר ללמוד מניסיון של אחרים, וחלק מההנאה הוא הניסוי והטעיה.
אתם אוהבים שנותנים לכם עצות אם לא ביקשתם? נהנים כשמותחים עליכם ביקורת או ממעיטים מערככם?
הורים לא רוצים שיעירו להם ויתקנו אותם על כל טעות בהקשר של הילדים, ובצדק. אם חשוב לכם לשתף מניסיונכם, הקפידו לעשות זאת ממקום רגוע ולא מתוך כעס או תסכול. רצוי לבדוק אם הצד השני בכלל מעוניין לשמוע, למשל בשאלה: “אני יכולה להציע לך משהו שעבד אצלי”?
כל ההורים טועים, ובסוף, רוב והילדים יוצאים לא רע בכלל.
“הנכד של נורית רק בן 4.5 וכבר קורא בלי ניקוד” – נסו להמנע מהשוואות.
אל תשוו בין הנכדים שלכם לאלו של חברים, להורים שהייתם, לסבא והסבתא מהצד השני… ההשוואות רק מתסכלות. גם אם יש לכם העדפה כלפי מישהו, השתדלו לתת יחס שווה, הוגן וחיובי. אף ילד לא רוצה להרגיש מקופח או אהוב פחות, וכשאומרים לאח אחד: “אל תגלה שנתתי לך”, הוא עלול לחשוב שגם אחיו מקבל בסתר.
“הוא יכול לפחות להרים טלפון להגיד שבת שלום” – השתדלו להמנע מציפיות.
טבעי לצפות ליהנות עם הנכדים, להסתדר עם הכלה ושהבן יתחשב, אך ככל שהתמונה בראשנו איך הדברים צריכים להיות ברורה, כך אנחנו מסכנים את היחסים. גם זה מתכון לתסכול ואכזבה.
חשוב להגדיר שאם הדברים לא קורים כפי שרצינו – היחסים עדיין בראש סדר העדיפויות.
“אף ילד לא מת מקצת שוקולד” – נסו לכבד את הערכים של הבית בו הנכד גדל.
האחראים והקובעים בכל הקשור בילד הם הוריו, לכן, רצוי ליישר קו עם דרך החינוך והקווים האדומים שלהם. הגישות כיום לגבי גידול ילדים רבות, ולפעמים קשה לסבים לקבל דיעות כמו שאסור להגיד “ילד רע” או להרדים תינוק על הידיים או דברים שיכולים להשמע קיצוניים ומוזרים. בין אם זה זרם חינוכי אופנתי או נושא שמגובה במחקר רפואי, חשוב להבין שההורים לא נלחמים בכם. הם עושים כמיטב הבנתם, עבור הילד שלהם.
גלו התחשבות בהם, הרי אם הילד חוזר מכם אנרגטי מידי מאכילת ממתקים מרובה, או שנחשף לתכנים שעוד איננו רגיל בחדשות, הוריו יצטרכו להתמודד עם ההשלכות. חבל שהילד ימצא עצמו נקרע ומבולבל בין שני הצדדים.
אל תשמיצו את הוריו בפניו או תסגרו איתם חשבון על גבו. אל תתערבו בריב בינו ובין הוריו. אם אתם אוהבים את הילד – כבדו את הוריו ואת דרכם.
ובמה שאינו קווים אדומים – תיהנו מהפריבילגיה שלכם לפנק ואל תפחדו “לקלקל את הילד”. סמכו עליו שידע להתנהג עם כל אדם ומקום לפי הכללים והגבולות שלו.
“הם כאלו חמודים – אתם עושים עבודה טובה!” – וותרו על הביקורת לטובת העידוד.
הידע שמציף הורים היום והמודעות להשלכות החינוך, מציבים את מרבית ההורים בהרגשה שהם טועים ומזיקים לילדיהם.
כשהורה מרגיש תחת ביקורת, הוא מתגונן ותוקף חזרה, או מתנצל ומאבד בטחון. בכל מקרה התוצאות לא מקדמות את המטרה.
בנים ובנות בכל גיל זקוקים להערכה מהוריהם. חזקו ועודדו אותם, כי בסה”כ ברוב הזמן, חלקם הגדול עושים את עבודתם טוב.
גם אם היחסים לפעמים טעונים, חשוב שלא לוותר עליהם, על המפגשים והתקשורת. התפקיד הסבאי משמעותי לתחושות הסיפוק והאושר של כל הנוגעים בדבר. אם קשה לכם עם הנכדים או הוריהם, פנו להדרכה מקצועית, ובכל מקרה, זכרו לשים את טובת הנכדים בראש סדר העדיפויות, כי זו הרי המטרה המשותפת לכולם.