רשות המיסים “לכדה תושב ישראלי שרכש שעון Patek Philippe יוקרתי בשווי שערורייתי של לא פחות מ- 10 מיליון שקל”. בבדיקה התברר כי אותו רוכש ישראלי מדווח על הכנסות שנתיות בסך 60 אלף ₪ בלבד.
בשנים האחרונות נדמה שנפרצו הגבולות בין מדינות באירופה. כיום אותן מדינות מעוניינות להגן על גבולותיהן ביתר שאת מאשר נהגו בעבר . מנגד, עם קשר או בלי קשר לנאמר, טשטוש הגבולות בין המדינות בתחום ההון השחור, לא רק שאינו בעייתי, הוא בבחינת צורך והמדינות עושות כל מאמץ לחשוף ולפתוח את שעריהן להעברת מידע ביניהן בפלטפורמות כאלה או אחרות המעוגנות באמנות משפטיות בינלאומיות.
התפיסה שהייתה בעבר ש”מה שקורה בחו”ל נשאר בחו”ל” עבר זמנה ואינה רלוונטית לעת הזו. כיום ישראל חתומה על מעל ל- 50 אמנות מס למניעת כפל מס, אמנות מידע מודיעני בנושאי מס והלבנת הון, הסכמים ייעודיים כדוגמת הסכם ה- FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act) המניב מידע רב על תושבי ישראל בעלי חשבונות בחו”ל ועוד. מנגד מעבירה רשות המיסים בישראל מידע לרשות המיסים ה- IRS בארצות הברית, הסכם זה מייצר לא מעט מידע לגבי אזרחי שתי המדינות המעלימים מס ו/או עוסקים בהלבנת הון. ניתן לראות כי הגבולות בין המדינות בתחום העברת מידע לגבי הון שחור הפכו שקופים וחדירים כך שהמידע עובר כמעט כשגרה בין המדינות.
הבשורה הרעה או הטובה ( תלוי במתבונן…) היא שרשות המיסים פועלת כיום במסגרת הסדר שיזם ה- OECD להרחיב את מעגל המדינות עמן היא תהיה קשורה בהסכמי העברת מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים ישראלים באירופה.
המגמה של חילופי מידע בין מדינות, לא רק שמתגברת כל העת, אלא גם משתפרת ומתייעלת וכל העת נוצרים ערוצים נוספים להפקת מידע עדכני, איכותי ומשמעותי יותר. ברי לכל כי קיימות שיטות איסוף וערוצי העברת מידע שהרשות אינה חושפת, אך מפרסומיה האחרונים נראה כי המידע זורם.
חשוב לציין שחלק מההון השחור ה”מטייל בעולם” ומצוי שבבעלות תושבי ישראל התגלה באמצעות “נוהל גילוי מרצון”. הסכומים שנחשפו גבוהים מאד, ופרסומים שונים מדווחים על כ- 25 מיליארד שקל במסגרת כ- 7,400 בקשות לגילוי מרצון. סביר להניח כי עדיין קיים הון שחור רב שעדיין לא דווח.
פריצת הגבולות בין מדינות בכל הקשור להעברת המידע, יכולים להצביע על כך שמגמה זו לא תואט ובוודאי שלא תיעצר, אלא תמשיך ותתעצם. די אם נזכיר פה את רשימת לקוחות הבנקים UBS ו- HSBC השוויצרים, “מסמכי פנמה”, ה”רשימה הגרמנית” (מאות חשבונות של תושבי ישראל בבנקים בגרמניה) ועוד.
נראה כי אנו חיים בעולם משתנה כל העת. כמובן שאין לקשור בין הצפת מדינות באירופה בפליטים לבין העלמות מס, הון שחור והלבנת הון, אך יחד עם זאת למרות ניסיונות המדינות לשמור על גבולותיהן, הגבולות מטשטשים ונפרצים, כך שמחד הן מתמודדות עם מצב דמוגרפי בעייתי ומאידך הן נלחמות בהון שחור והלבנת הון הגורמים למדינות נזקים פיננסיים קשים.
נסיים ונאמר כי אין כיום חסמים של העברת מידע בין מדינות באירופה וארצות הברית לבין ישראל. זרימת המידע היא דו-כיוונית וככל שתהליכים אלה יימשכו וימוסדו באופן שוטף, איכות המידע והיקפו רק ישתפרו ויתעצמו. כתוצאה מכך יהיה לעניות דעתי, מסוכן יותר או אפילו לא כדאי, לייצר הון שחור בחו”ל מתוך איזו מחשבה נאיבית שהוא לא יתגלה לעולם.
בסופו של יום כל תושב ישראל המחזיק הון בחו”ל שאינו מדווח בחוק, יצטרך לקבל החלטה באשר ל”תאבון הסיכון” שהוא מוכן לקחת על עצמו ובאשר לאמצעי הגידור וההגנה שהוא מעוניין ליצור לעצמו כדי שלא יינזק בגין תאבון סיכון מוגזם.
יובהר כי כל האמור במאמר זה הינו בגדר מסירת מידע כללי ואין לראות במידע זה משום חוות דעת או כל תחליף לייעוץ מקצועי.